מרכז יהודי בעל ניחוח בינלאומי בעבר, עיר מחוז אוקראינית בהווה: קבוצת צעירים ישראלים שבאו בעקבות שרידי התפארת היהודית של צ'רנוביץ, מצאו ציורי קיר מרהיבים במה שהוא כיום כנסייה אוונגלית

מזה כשמונה שנים יוצאות קבוצות סטודנטים מטעם  "מרכז זלמן שזר" לחקור את מורשתן של קהילות יהודיות ברחבי תבל. מטרת המסע היא  תיעוד החיים היהודיים שנותרו במקום בהיבטים ארכיטקטוניים, קהילתיים, תרבותיים, אנושיים והיסטוריים. 

בחודש אוגוסט 2009 יצאה המשלחת לעיר צ'רנוביץ, בירת חבל בוקובינה, בעבר המחוז המזרחי ביותר של האימפריה ההבסבורגית. שלושה שבועות של צילומים, מדידות, שרטוטים, וראיונות הניבו מיפוי של מרכזי הקהילה לפני מלחמת העולם השנייה. העבודה נסמכה גם על המחקר המקיף לו זכתה צ'רנוביץ בעבר, אך לראשונה הפך המחקר למיפוי נגיש המאפשר לכל מבקר בעיר לזהות את האתרים על המפה. 

יוצאי צ'רנוביץ מספרים על בן העיר שנשאל באיזו מדינה הוא מתגורר וענה: אינני יודע, עדיין לא קראתי היום עיתון… ואכן, במאה העשרים לבדה הפכה צ'רנוביץ ההבסבורגית לצ'רנאוץ הרומנית, לצ'רנובצי הרוסית ולבסוף – לצ'רניבצי האוקראינית. אך בזיכרון ההיסטורי היהודי היא עדיין צ'רנוביץ – "וינה של המזרח" – על בתי הקפה הקטנים, חיי התרבות השוקקים והטמפל המפואר. זוהי צ'רנוביץ של אהרן אפלפלד ושל אביגדור אריכא שנולדו בעיר, של המשורר הגרמני יהודי פול צלאן והמשורר היידי איציק מאנגר שפעלו בעיר. עירם של ציונים ואנטי ציונים, בונדיסטים ובורגנים, אורתודוקסים ורפורמים, חסידים וליטאים. בוקובינה מחולקת כיום בין מדינות, וצ'רנוביץ כבר אינה דוברת גרמנית – היא כעת עיר מחוז אפרורית בדרום אוקראינה. 

 

חסידות ותיאטרון יהודי

בתחילת המאה ה-20 הקהילה היהודית היוותה למעלה משליש מאוכלוסיית העיר. תחת בית הבסבורג רכשו היהודים זכויות ומעמד כלכלי. ביטוי לשגשוג הזה היה המעבר ההדרגתי של תושבי העיר התחתית ובמרכזו ה"יודנשטרסה", הרחוב המרכזי המסורתי של הקהילה, אל ה"עיר העליונה", המרכז המסחרי והתרבותי של צ'רנוביץ. בנייני הקהילה המפוארים עיטרו את כיכר העיר ואת השכונות היוקרתיות. בעלי מקצוע יהודיים נהנו ממעמד חברתי ופוליטי גבוה. התיאטרון, העיתונות, הספרות היהודיים שגשגו בה, לצד חצרות חסידיות ואורח חיים מסורתי.