דוד בן־גוריון תפס את הקשר של מדינת ישראל עם יהדות אמריקה כנגזרת של הגדרתה כמדינה יהודית והחשיב את הברית עם המעצמה העולה במערב. תיעוד השמור בארכיונו מגלה את ההתרגשות הגדולה שעורר ביקורו הראשון בארצות הברית כראש הממשלה, וגם את המתחים שנלוו לו

בביקורי הראשון בארכיון דוד בן־גוריון שבמדרשה הסמוכה לשדה בוקר צדה את עיני שורה של תמונות מרשימות התלויות בין המשרדים ובמבואה שמחוץ לדלת הברזל הכבדה המובילה אל הארכיון עצמו. בתמונה אחת עומד בן־גוריון במרכזה של עצרת ענקית במנהטן, בשנייה הוא מנופף ממכונית פתוחה להמונים המצטופפים ברחוב, ובשלישית הוא ישוב ליד שולחן כבוד לצד מנהיגי הקהילה היהודית באמריקה. לא לחינם בחרו מייסדי הארכיון דווקא בתמונות האלה המתארות את אחד מרגעי השיא בשנותיו של בן־גוריון כראש ממשלת ישראל – הביקור הממלכתי הראשון בארצות הברית בשנת 1951.

בן־גוריון הגיע בפעם הראשונה לארצות הברית בימי מלחמת העולם הראשונה, לאחר שהעות'מאנים גירשו אותו מארץ ישראל. הוא ישב שעות רבות בספרייה הציבורית של העיר ניו יורק, קרא בכתביהם של האבות המייסדים האמריקנים, החל לגבש את התפיסה הממלכתית שאותה יפתח בשנים הבאות, ואף נשא לאישה את פולה, אחות יהודייה אמריקנית. בשנים שלאחר מכן הוא ביקר בארצות הברית שוב ושוב. כבר בראשית המאה הוא האמין שאמריקה תחליף את בריטניה ככוח המוביל בעולם ושלקהילה היהודית האמריקנית שמור מקום מרכזי בהגשמת החזון הציוני. הוא יצר קשרים עם המנהיגות הציונית המקומית ווידא שהיא שותפה לעמדותיו המדיניות. באמריקה הוא ניסח את תכנית בילטמור שחתרה להקמת מדינה יהודית לאחר מלחמת העולם השנייה, ושם גם הקים את מכון סונבורן שאפשר לצייד את צה״ל במלחמת העצמאות.