אפרת גודינגר, סטודנטית לאדריכלות, השתתפה במשלחת ליאנינה. הדברים נערכו מתוך דו"ח נרחב שהכינה

עד מחצית המאה ה-16 התפללה כל קהילת יאנינה בבית הכנסת 'קהל קדוש ישן' שבתוך חומות העיר העתיקה – ובכלל זה גם יוצאי ספרד שנספחו לקהילה. אולם אז, עם התפתחות שכונות יהודיות מחוץ לחומות העיר, החליטו התושבים הספרדים לבנות לעצמם בית כנסת מחוץ לחומות. הם קראו לו 'קהל קדוש חדש'.

שני בתי הכנסת נבנו מחדש לאחר שרפות שפרצו בהם – הישן ב-1826, החדש 15 שנה אחר כך. אולם בית הכנסת 'קהל קדוש חדש' אינו עומד עוד על תלו, לאחר שניזוק קשות במלחמת העולם השנייה. במקומו נבנה בסיוע הג'וינט בניין מגורים לאנשי הקהילה. בית הכנסת 'קהל קדוש ישן' ניצל בזכות הפיכתו לספרייה העירונית ביוזמתו של ראש העיר. בסוף המלחמה הוא הוחזר לידי הקהילה ושופץ בכספי תורמים מקומיים והג'וינט. כיום משמש האולם הראשי של בית הכנסת את חברי הקהילה עשר פעמים בשנה, במועדים חשובים. יציע עזרת הנשים יצא מכלל שימוש משום שהוא זקוק לשיפוץ מסיבי, ולכן הגברים והנשים יושבים כולם באולם המרכזי. הגברים יושבים בשורות שלצדי המעבר המרכזי והנשים מאחור, וכך נשמרת הפרדה מסוימת.

מטרתנו הייתה לתעד את בית הכנסת מכל הבחינות: את המבנה, כפי שהוא וכפי שהיה לפני שחלקים ממנו נהרסו; את הפרטים שמעניקים לו את המראה המלוטש, דוגמת שער הכניסה והחזית, הבימה, העמודים ולוחות הזיכרון; ואת החיים שהיו בו בימי תפארתו, לפני שהנאצים החריבו את הקהילה – כדי לנסות להתחקות אחר עולמם הרוחני של בני הקהילה. לשם כך יצרנו בין היתר 'כרטיסי ספר' לספרים שנמצאו בארונות בית הכנסת, ובהם תיעדנו את דף הפתיחה שלהם וכיתובים או ציורים מיוחדים שנמצאו בהם.

בית הכנסת 'קהל קדוש ישן' בנוי על פי הדגם הדו קוטבי שהתפתח בעיקר באיטליה. בבתי כנסת כאלה ההיכל, ובו ספרי התורה, קבוע בקיר הפונה לירושלים, ואילו הבימה, מקום עמידתו של החזן, נקבעת לא באמצע האולם כמקובל ברוב בתי הכנסת המוכרים לנו, אלא בקיר האחורי ממש. דו קוטביות מושלמת זו התפתחה לפי קווים אמנותיים מובהקים רק באיטליה ובסביבתה הגאוגרפית שמושפעת ממנה ישירות: בדרום צרפת, בכמה ערים על חוף הים האדריאתי וביאנינה.

בבתי הכנסת הדו קוטביים הקיימים עד היום, הבימה כלואה במעין גומחה קטנה ששקועה בקיר המערבי, האחורי. מעל בימת החזן מאחור יש קירוי של חצי כיפה, שמשמש קונכיית תהודה שמחזירה את הקולות למרכז אולם התפילה.

הגבאי המקומי, יהודי שניצל מאושוויץ ושכל את נכדו במלחמת לבנון השנייה, נועל את שערי בית הכנסת | צילום: אפרת גודינגר

פינתו של בית הכנסת הפונה אל העיר העתיקה הייתה בעבר שער הכניסה למבנה. כיום השער אינו בשימוש | צילום: אפרת גודינגר

אין לך מנוי לסגולה?

זו ההזמנות להצטרף למנוי בעברית או באנגלית ולקבל גישה לכל הכתבות באתר, את הגליון המודפס הביתה בדואר ועוד שלל הטבות מפתיעות

לרכישת מנוי

כבר מנויים? התחברו

מוזמנים לשתף