סיפוריהם של כעשרים גיבורים – חלוצים ולוחמים, מהפכנים ואמנים – שהמשותף להם הוא היותם יהודים יוצאי האימפריה הרוסית. במבוא שכתב לספר מסביר פרופ' ישראל ברטל כי ערב השואה היו רובם המוחלט של היהודים בעולם יוצאי האימפריה הרוסית. גיבוריהם של אחדים מפרקי הספר הם אנשים מוכרים מאוד כמו הלוחם יוסף טרומפלדור, השומר אלכסנדר זייד, הציירת אירה יאן, המהפכנית מניה שוחט והסופר איסאק באבל. בין הדמויות יש גם ידועות פחות. המחברת הולכת בעקבות הדמויות, קורות חייהן וכתביהן, לפעמים גם יומניהן שנכתבו ברוסית, ויוצרת פסיפס מעניין של דמויות צבעוניות ומשפיעות.

לאחר נפילת העיר העתיקה בידי הירדנים הוחרב הרובע היהודי וחוללו מקומות מקודשים שהיו בו. אחרי מלחמת ששת הימים הפך שיקום העיר העתיקה בכלל והרובע היהודי בפרט למשימה לאומית, אולם לא הוגדרה מטרתו של שיקום זה. האם השאיפה הייתה להציג את הממצאים הקדומים של העיר, לשחזר את החיים היהודיים במקום בימי המנדט, או לפתח חיים חדשים? כיצד ראוי לשלב בין ההכרח לספק שירותים מודרניים לבין שימור האופי העתיק, בין האופי הבינלאומי והבינדתי של העיר לבין הריבונות הישראלית, בין צורכי התיירות לבין האופי הדתי, בין העלייה לרגל לבין שגרת החיים של תושבי הקבע? בעלי תפקידים וגורמים שונים שהיו מעורבים בשיקום העיר דחפו כל אחד  לכיוון אחר, והבדיחה אמרה כי ירושלים שרים סביב לה. הספר מתמקד בשמונה השנים שלאחר מלחמת ששת הימים, אך מספק בנדיבות רקע מוקדם יותר ומידע על התפתחויות מאוחרות יותר שעיצבו את דמותו של הרובע היהודי.