האיגרות ששלח נתן העזתי מציירות את עולמו הרוחני, שהקבלותיו לנצרות רבות ומאלפות

אחד המקורות החשובים ביותר להבנת המשנה השבתאית הוא האיגרות ששלח נתן העזתי לרפאל יוסף במצרים. איגרות אלה מפרטות את התשתית הקבלית למשנתו של נתן, ומתארות את הגאולה הצפויה על שלביה ופרטיה השונים.

האיגרות מבוססת על דברי האר"י, שהגדיר את עבודת תיקון העולמות בזמן הזה, שבו העולם נפול ומצוי במתח בין קטבים מנוגדים – הקודש והחול. העבודה בעולם הזה היא עבודת בירור בין הטוב להרע, עבודה שמתבצעת באמצעות התורה והמצוות ובאמצעות הכוונות הייחודיות שחידש האר"י בתפילה.

על פי נתן העזתי העידן של 'העולם הזה' כבר מאחורנו:

ובזה הזמן תדע בוודאי שאין ניצוץ שכינה בין החיצונים … ולא נתבקש עתה לעשות תיקונים אלא לקשט הכלה להחזירה פנים בפנים … וכוונתי לומר שהכוונות שגילה הרב הגדול מוהרי"ל זצוק"ל [האר"י] אינם שייכים כלל בזמננו זה, בהיות שהעולמות הם באופן אחר, ודומה למי שעושה מעשה חול בשבת.

כלומר, אנחנו בפתחו של עידן אפוקליפטי חדש, שבו כל הפרדיגמות הקבליות הקיימות אינן רלוונטיות, ומעתה נדרשת עבודה חדשה לגמרי.

בנוסף מגדיר נתן העזתי ערך דתי חדש – האמונה הטהורה במשיח: "יהיה לו ודאי גמור שאין לישראל חיים אם לא יאמין באלו הדברים בלי אות ומופת … ואל יחוש לאותם שאינם מאמינים אפילו שיהיה אהובו כלל". קשה להתעלם מהדמיון לנצרות של פאולוס, שגם בה הפך יסוד זה לעיקר דתי. למשל, באוונגליון על שם יוחנן נכתב: "אשרי שאינם רואים ובכל זאת מאמינים". לשיטתו של נתן המשיח עצמו יכול לזכות או לחייב על פי האמונה בו: "והמהרהר אחריו, אפילו שיהיה יותר חסיד שבעולם, יש לו רשות לחייבו בייסורים קשים". האמונה היא יסוד עצמאי שאינו תלוי במעשים, והמשיח יכול לתקן אפילו את הרשעים שכבר עברו מן העולם, כמו ישו הנוצרי.

האיגרת ממשיכה וקובעת שהמשיח לא יצטרך להילחם בצבא ובחרב, אלא ישיג הכל באמצעות שירות ותשבחות. נתן אף קובע לוחות זמנים: במשך ארבע שנים ישלוט שבתי צבי בממשלות הגויים על ידי שירות ותשבחות, יגלה את מקום המזבח ואת אפר הפרה האדומה ויקריב קרבנות. לאחר מכן הוא ילך לנהר הסמבטיון ויחזיר את עשרת השבטים, ואז תהיה מלחמה גדולה. בשנה השביעית יחזור שבתי צבי עם בת זוגו החדשה – בתו של משה רבנו שיקום לתחייה – כשהוא רכוב על "אריה דבי עילאי ברסן נחש משבעה ראשים ואש מפיו תאכל". בו ביום יהיה קיבוץ גלויות ובית המקדש ירד מהשמים. לאחר מכן תהיה תחית המתים בארץ ישראל, כשארבעים שנה אחריה תהיה תחיית המתים בחו"ל.

האיגרות כוללות גם תיקוני תשובה קשים: צומות במשך שלושה ימים רצופים או שבוע שלם, תפילות מיוחדות ווידויים על עוונות. חלקים גדולים מתיקוני התשובה של נתן מבוססים על תיקוני התשובה המופיעים בהדרכות האר"י. הוא גם מוסיף תפילות והרחבות לתפילת שמונה עשרה, שתוכנן תיקוני תשובה מיוחדים וציפייה למשיח.

 

דרוש התנינים

את עיקר הטרנספורמציה המחשבתית שלו מגלה נתן ב'דרוש התנינים', שבו הוא מציע פירוש חדש למודלים מרכזיים בתורת האר"י וקובע מקום מרכזי לאישיותו של שבתי צבי בתהליך הגאולה. נתן העזתי מגלה בקיאות מרשימה בנוסחים השונים של קבלת האר"י, במסורות של רבי חיים ויטאל וגם במסורות של רבי יוסף אבן טבול ורבי ישראל סרוק, ויוצא לחקור אחר שכבה עליונה באורות הא-לוהיים העליונים, שבה לטענתו לא עסק רבי חיים ויטאל כלל.