לאחר שצבר עושר אגדי, החליט ג׳וליוס רוזנוולד להקדיש את זמנו ואת הונו לאחרים. העקרונות הפילנתרופיים שלו מלמדים על מאמציהם של יהודים אמריקאים בתקופתו להשתלב בסביבתם החדשה

היש פילנתרופ שאינו מעוניין כי שמו יונצח במרחב הציבורי וייחקק על הבניינים, המוסדות והפרויקטים שאותם מימן? כנראה שכן. זו הסיבה ששמו של איל ההון והפילנתרופ היהודי ג'וליוס רוזנוולד אינו ידוע לרבים. הוא החל את דרכו כסוחר מתלמד שמכר חליפות גברים בניו יורק, וסיים אותה כבעלים וכמנכ״ל של רשת בתי הכלבו הענקית סירס. ההון שצבר רוזנוולד בימי חייו מציב אותו במקום ה-57 ברשימת מאה העשירים המובילים בהיסטוריה של ארצות הברית, מבנג'מין פרנקלין עד ביל גייטס, אולם הוא מעולם לא ראה בצבירת הון מטרה בפני עצמה, אלא רק אמצעי שבצדו חובה לסייע לאלה שדעה קדומה ואפליה חוסמות את דרכם. מגוון הפרויקטים שבהם תמך רוזנוולד בארצות הברית ומחוצה לה הוא עצום, אך עיקר משאביו הופנו לקידום רווחתם והשתלבותם של יהודים ושל אפרו אמריקאים בחברה האמריקאית בתחילת המאה העשרים.

רוזנוולד לא היה אינטלקטואל, רדיקל או מהפכן, אך הוא האמין בכוחה של הרציונליות והקִדמה האנושית.

הוא מיקד את פעילותו הפילנתרופית בתחום החינוך, שבו הוא ראה מנוף להשגת רווחה כלכלית ושילוב חברתי של קבוצות חלשות. אין פילנתרופ שתמך יותר ממנו בחיזוק ובהרחבה של החינוך וההשכלה בקרב האפרו אמריקאים בתחילת המאה העשרים. הוא הקים עבורם 4,977 בתי ספר יסודיים ובנה למעלה ממאתיים בתים למורים, וכשנפטר שליש מכל הילדים האפרו אמריקאים למדו במה שכונה בהשתאות עצומה בקהילות הסְפָר של מדינות הדרום 'בתי הספר של רוזנוולד'.

ג'וליוס רוזנוולד נולד ב-1862 בספרינגפילד שבאילינוי למהגרים יהודים מגרמניה שהיו בעליה של חנות לחליפות גברים. ג'וליוס הצטרף כנער לעסק המשפחתי ולא השלים את לימודיו בתיכון. בגיל 17 הוא עבר לניו יורק, שם עבד אצל קרובי משפחה שייצרו ושיווקו גם הם חליפות גברים. יהודים בלטו במיוחד בתעשיית הביגוד שזכתה באותם ימים לתנופה מיוחדת בזכות המצאתה החדשה יחסית של מכונת התפירה. בניו יורק טווה רוזנוולד רשת של קשרים חברתיים עם צעירים יהודים בעלי רקע דומה לשלו שעוד נכון להם עתיד מזהיר. ביניהם היה הנרי גולדמן, לימים שותף בבית ההשקעות האגדי 'גולדמן זקס', והוא שסייע לרוזנוולד בהמשך להפוך למולטי מיליונר. 

 

מהקטלוג לצרכן

לאחר שהות של שנים אחדות בניו יורק פתחו רוזנוולד ואחיו חנות בגדים, אך הם פשטו את הרגל לאחר זמן קצר. רוזוולד עבר לשיקגו, שם התיידד עם בני משפחת נוסבאום, וב-1890 נישא לאוגוסטה, אחת משבע בנות המשפחה. חמש שנים אחר כך נכנסו ג'וליוס רוזנוולד ואהרן נוסבאום – אחיה של אוגוסטה – לשותפות עם ריצ'רד סירס, בעליה של החברה הגדולה ביותר בארצות הברית לשיווק באמצעות קטלוג. תוך זמן קצר קנו סירס ורוזנוולד מנוסבאום את חלקו בחברה, ולאחר שסירס פרש מניהול החברה ב-1908, שש שנים לפני פטירתו, הפך רוזנוולד למנהלה היחיד. 

הקטלוג המודפס כלל כאלף עמודים, ואִפשר גם לצרכנים שהתגוררו באזורים מרוחקים ומבודדים לרכוש ממוצרי החנות ולקבלם באמצעות הדואר. כמאה שנה לפני הקמתה של אמזון כבר מכרה סירס למיליוני אמריקאים כמעט הכל, מכלי מטבח ותכשיטים, דרך מכונות תפירה, תנורים, אופניים ומכוניות ועד לבתים להרכבה עצמית. הצלחתה המסחררת של סירס נבעה ממדיניות מחושבת: כמאה אלף המוצרים ששיווקה נבחרו בקפידה, המחירים היו נמוכים יחסית, וללקוחות ניתנה אפשרות להחזיר מוצרים שלא השביעו את רצונם.

רוזנוולד הצליח לטעת אמון בלקוחות, והבטיח גם את נאמנותם של העובדים בעזרת הטבות ייחודיות, ובהן אפשרות לרכוש מניות בחברה, תוספות שכר, והשתתפות נדיבה וחלוצית במושגים של אותם ימים בתכניות חיסכון של עובדים ותיקים ומצטיינים.

שתי תמורות שהתחוללו בארצות הברית בתחילת המאה העשרים הגדילו באופן חסר תקדים את נפח המכירות של סירס. התמורה הראשונה הייתה לוגיסטית – עשרות אלפי משאיות תובלה שהחליפו את העגלות והסוסים. המשאיות אפשרו להוביל מוצרים גדולים יותר ובמהירות רבה לכל חווה נידחת בארצות הברית. התמורה השנייה הייתה טכנולוגית – חיבור משקי הבית לחשמל בשנות העשרים גרם לנסיקה בביקוש למוצרי חשמל ביתיים כמו מקררים ומכונות כביסה שהיו מוצרי הדגל של סירס.