ראשי > גיליונות > גיליון 177 | אדר תשפ"ה

    גיליון 177 | אדר תשפ"ה

    גיליון 177 | אדר תשפ"ה

    מסגד אגה בוזורג בעיר קשאן באיראן | Ben Levi\Getty Images

    כתבות הגיליון

  • זורואסטרים בלב – המורשת הזורואסטרית באיראן

    תמר עילם גינדין

    מתחת למעטה השלטון הנוכחי באיראן יש בה גאווה על השורשים שקדמו לכיבוש המוסלמי, וטענה לזהות הממשיכה את הדת הזורואסטרית שהייתה דת המדינה במאות שנותיה של האימפריה הסאסאנית עד לפני עשורים בודדים, כדי להעליב

  • המשהדים – יהודי משהד

    הילדה נסימי

    הכינוי אנוסים מזוהה עם יהודי ספרד ופורטוגל בראשית העידן המודרני, אך לפני פחות ממאתיים שנה נידונו יהודי העיר משהד שבאיראן לגורל דומה. מה עשו מאה שנה של חיי אנוסים לדמותה של הקהילה? שושלת הספווים ששלטה ב

  • נפש יהודי בארץ השאה – ציונות באיראן

    מרים נסימוב

    מאז תחילת המאה העשרים השתלבה התנועה הציונית במאמצי הקהילות היהודיות באיראן ליצור לעצמן זהות עצמאית ומאורגנת. ההתחלות, הקשיים, היוזמות, האישים והתהפוכות במאה ה-19 שלטה באיראן השושלת הקאג'ארית, ומלכיה הו

  • החידה הפרסית – יחסי ישראל איראן

    דוד מנשרי

    עד לפני כחמישים שנה ישראלים עדיין התגוררו ועבדו באיראן. איך הגענו למלחמה ישירה וגלויה בין הצדדים, ומה יש לאיראנים נגדנו? יסודות הזהות של איראן המודרנית עשויים לספק הסברים המהפכה האסלאמית שהתחוללה ב-197

    • מדורים

  • ראו אור

    מערכת סגולה

    ברוך שפינוזה | רכבת קסטנר | תולדות התיאטרון בישראל |  מורה לרבים | צופה אל הבאות | הוא לא הביט לאחור ברוך שפינוזה יצחק י' מלמדמרכז

  • ביקורת ספרים | מדיניות הרדיפות וחיי היהודים בגרמניה הנאצית

    שרון ליבנה

    ההשמדה ההמונית של יהודי אירופה מציבה בפני הדורות הבאים את השאלה כיצד הדבר התאפשר. התשובה נפרטת בספר לפרוטות דרך מסמכים שנכתבו בגרמניה בשנותיו הראשונות של השלטון הנאצי, המעידים על השלב הראשון בהפיכתה של האומה התרבותית הגדולה למפלצת

  • ביקורת מוזאונים | הכניסה לירושלים של מטה

    עמית עסיס

    שער שכם מוכר כנתיב כניסה מרכזי לעיר העתיקה, אך מתברר כי תחתיו מסתתר שער נוסף מהתקופה הרומית. מיצב אורקולי חדש שנחנך בשער הכניסה הקדום לירושלים מנסה להאיר את סיפורו של המקום אתר ארכאולוגי ומיצב אורקולי

  • מנבכי הארכיון | זיכרון בספר

    תהילה ביגמן

    עוד לפני שהיו מוסדות לאומיים עלו אנשים לרגל לספרייה הלאומית. את חותמם ואת רשמיהם, וגם תלונות אחדות, הם הותירו בספר המבקרים השמור בספרייה כבר למעלה מ-120 שנה בסוף 1898 נסע הרצל לביקור בארץ ישראל כדי להי

מוזמנים לשתף

אולי יעניין אותך גם

נגישות